בוריטו ג'ק פרוט בטריאקי - מתכון

הג'ק פרוט (Jackfruit) עוד עלול להשאיר לך מצפון כשאתה אוכל אותו, מרוב שהוא "שם".
 
"פרי הג'ק", הם מכנים אותו בישראל מאז שעשה עליה. פרי הג'ק, זה הרבה פאסון, לא? "פרי הג'ק", זה כמו שאציג את עצמי כ"איש היגאל", ככה, במילרע. לא כבד?

אבל בסדר, "פרי הג'ק", שיהיה. אני מניח שזה רק בגלל ש"יעקב פרי" כבר תפוס על ידי ראש השב"כ לשעבר. פאקינג סטגדיש!

הפרי המדהים הזה תופס תאוצה הולכת וגוברת, כתחליף טבעוני מושלם למאכלי בשר ובצדק רב. ערכים תזונתיים גבוהים, מרקם סיבי פשוט פסיכי, נראה/מרגיש/טועם כמו בשר, גם בקרב קרניסטים סקפטיים. הפרי הזה מושלם, ברמות שהם יתקשו להאמין שהם אשכרה אוכלים כאן פרי.

טעמתי לראשונה את פרי הג'ק במסעדה ספרדית טבעונית בוורשה בסתיו האחרון, ועפתי. וכן, אני יודע, השילוב של "ג'ק" ו"עפתי" עלול לשלוח אתכם לזה:
 

via GIPHY

אבל באמת שעפתי ונהמתי בעונג ובתדהמה על כל ביס.

היכרות קצרה עם פרי הג'ק לפני שנצלול אל המתכון.

כולם, תכירו, זה ג'ק.
ג'ק, תכיר, כולם.
  (קרדיט צילום: אתר סטוק - Pixbay)

שניה, הוא קצת ביישן היום, נראה סגור כזה. נו, ג'ק, באמאש'ך, אנשים מחכים, מה אתה מייבש אותם ככה, תיפתח קצת:


(קרדיט צילום: פריז מסרטון Youtube)

או. הרבה יותר טוב.

כאמור אנחנו מדברים כאן על פרי, לא להאמין אבל הוא מגיע מהמשפחה של התותים! תכל'ס? לא הייתי מנחש אם לא הייתי מגגל את העניין לעומק. אין בכלל קשר ישיר לתות במראה, במרקם או בטעם.

זה פרי עצום, כנראה פרי המאכל הגדול ביותר בעולם, משקל כל פרי מגיע בקלות למשקל של עד 55 ק"ג!
    
הג'ק פרוט גדל בעיקר בדרום-מזרח אסיה, הפרי הלאומי של בנגלדש. ניסו לגדל בארץ, אבל כמה שהוא ענק - ככה הוא רגיש, ליובש ולקור. לא תפס לגמרי ונשארו בארץ רק כמה עצים בודדים של ממש, לא משהו ברמה של אספקת פירות באופן סדיר. כך שלמרבה הצער עדיין לא ניתן להשיג בישראל את הפרי כחומר גלם טרי, אלא רק משומר במים או קפוא. 

במזרח הוא נמכר טרי, במשקל, בגרושים. בישראל, קופסת שימורים של 400 גרם תעלה בסביבות ₪18-20, כשבקופסא יש בתכל'ס רק 220 גרם מוצר מסונן, כך שכמנה בשרית שיושבת לבדה על הצלחת - לא הכי כלכלי, תכל'ס, זה יוצא מחיר של בסביבות ₪100 לקילו, לא זול, אבל גם קילו איכותי של נתח בשר של חיה יכול לעלות בסביבות ₪100 לקילו. אז כן, עבור מנות בשריות גדולות של ממש - יש לנו כאן אלטרנטיבות טבעוניות מעולות וזולות כמו סייטן, חלבון סויה וכד'. אבל כן, עבור מנות כמו בוריטו, כשהטורטיה מלאה בעוד דברים טובים - שווה לגמרי את החווייה הבשרנית המשוגעת הזאת של ג'ק פרוט, שבאמת מרשימה, לטעמי.

אז כאן לקחתי את הג'ק פרוט לכיוון של בוריטו מושקע, מפוצץ בטעמים ומרקמים, שיודעים "לדבר" היטב האחד עם השני. התוצאה - מנעד מטורף של טעמים בכל ביס. ממליץ ממש.



מצרכים: (ל-4-6 מנות גדולות)
- 1 בצל לבן, מקולף וחתוך לרצועות דקות
- 1 ראש שום, מקולף ומופרד לשיניים, כל שן חתוכה ל-4 פיסות
- 2 כפות שמן לטיגון
- 5 כפות רוטב סויה
- 3 כפות רוטב טריאקי
- כ-1/2 כוס מים
- כפית שטוחה אבקת קארי (וכן, אני יודע, הרבה מעדיפים קארי רק היכן שמעורב גם קרם קוקוס ושות' ורק היכן שניתן לראות את הקארי, למרות זאת, אני ממש אוהב את הקארי כאן, נותן אפטרטייסט עדין ונהדר לטריאקי, אבל ותרו אם מוזר לכם מדי. יצא נפלא בכל מקרה.) 
- 1 כפית פפריקה מעושנת
- 1 קופסת פרי הג'ק (400 גרם) במי מלח. ניתן להשיג בהרבה רשתות וחנויות טבע
 
מצרכים לכל "המסביב":
- 4-6 טורטיות
- 1 אבוקדו גדול בשל (או 2 קטנים), מרוסק למחית, מתובל בלימון ומלח
- עלי רוקט טריים
- עירית טרייה, קצוצה
- 1 קופסת שעועית חומה בטעם מקסיקני (אם יש לכם כח להשרות ולבשל לבדכם את השעועית מאפס – לכו על זה. אני פשוט מתעצל, במיוחד כש"פרי הגליל" וגם "יכין" עם השעועית צ'לי שלהם, מספקות מוצר מוכן שהוא ממש מוצלח בעיניי.)
 
אופן ההכנה:
1. שופכים את תכולת קופסת השימורים של פרי הג'ק למסננת ושוטפים מתחת לברז מים קרים, כדי להיפטר ממי המלח בהם היה הפרי מושרה. אל דאגה, למרות שכאן בישראל אנו מסתפקים במוצר משומר - לא יהיה שום טעם לוואי.
 
2. על משטח חיתוך פורסים את כל אחד מנתחי פרי הג'ק למספר חתיכות רזות. כן ממליץ לשים לב לטיפ חשוב, לטובת מיקסום המרקם הסופי שתקבלו: הקפידו לחתוך את הנתחים לאורך הסיבים! 

3. מחממים את השמן במחבת, מטגנים את הבצל והשום במשך כ-5 דקות, עד להזהבה.

4. מוסיפים למחבת את נתחי הג'ק פרוט + רוטב הסויה + רוטב הטריאקי + 1/2 כוס המים + אבקת הקארי + הפפריקה המעושנת. מערבבים היטב, מכסים ומבשלים במשך 10-15 דקות.

5. פרי הג'ק "שותה" עכשיו את הרוטב ומתרכך. לאחר שחלפו 10-15 דקות, הסירו את המכסה מהמחבת. עכשיו, כשהג'ק פרוט התרכך מעט, עלינו לסייע לו מעט להיפרד לסיבים, כדי שבמקום נתחים פזורים, נקבל תערובת בשרית עשירה יותר. איך מסייעים? אפשר להפריד כמובן באמצעות מזלג, אבל מצאתי ברשת טיפ נהדר והשתמשתי בו בהצלחה: המרית הזאת של מעיכת תפוחי אדמה לפירה, היא אחל'ה כאן ומהירה הרבה יותר ממזלג. פשוט ללחוץ באמצעותה על כל העסק שבמחבת, ומהלחץ הסיבים אשכרה נפרדים בקטע שתפס אותי לא מוכן למחזה הכל-כך "בשרי" שנגלה לפני. אני מתכוון, אנשים, העיפו מבט:



6. ממשיכים לבשל, ללא מכסה, לטובת מיצוי הנוזלים ומסירים מהאש כשהג'ק פרוט רך מספיק וכשהנוזלים הצטמצמו ולפניכם תבשיל בשרי רוחש.

7. במקביל מחממים את השעועית המקסיקנית בנפרד. (אם אתם קונים כמוני, בקופסא, אז רק לחמם. או במיקרו, או בסיר קטן על הגז, ממש לא משנה, הוא הרי כבר מתובל ומוכן לאכילה.)

8. ניגשים למלאכת הכנת הבוריטו, זה ממש פשוט: על הטורטייה מורחים את האבוקדו/הגוואקמולי >> מפזרים כמה עלי רוקט טריים >> מנה נדיבה של תבשיל פרי הג'ק >> שעועית מקסיקנית >> עירית קצוצה.
 
9. סוגרים יפה את הטורטייה (יודעים לסגור? הרימו קודם רבע מלמטה, ובזמן שאתם מחזיקים את "הלמטה" הזה - סגרו עליו את הדפנות הצדדיות, אחת על השניה ואז מהדקים מעט בטוסטר, או נייר אפייה, או רדיד אלומיניום.) אם יצא לכם פתח "עצוב" כזה, עם מכתש, כמו גביע גלידה שלא מילאו עד הסוף, תקנו מיד את השערוריה ומלאו את הפתח עם מרכיבי המנה והגישו לאנשים שלכם, או לעצמכם.

10. כן, לעצמכם שימו הכי הרבה, לא להתבייש, היט דה רוד, ג'ק! (אה? אה? ראיתם מה עשיתי כאן?) וברצינות, אתם לא מבינים איזה ביסים מחכים לכם שם בפנים, נטולי מתים ומלאי חיים. אתם הולכים להרגיש לגמרי בנוח עם להשאיר לעצמכם טיפ שמן כשתסיימו.

11. בהצלחה ובתיאבון.