וואי וואי, איזו שגעת של גירוס יש לי לשתף איתכם כאן היום...
הגירוס הוא בעצם הגרסה היוונית לשווארמה הטורקית, השכנה שלהם ממזרח (גם משמעות המילה "שווארמה" בטורקית וגם משמעות השם "גירוס" ביוונית הן "סיבוב" או "להסתובב")
מה יש לנו כאן היום?
היום יש לנו כאן את אתונה, הגירוס היווני הטבעוני של
איטס ויגן, עשוי מנתחי סייטן בעבודת יד. הוא מגיע כשהוא כבר בשרני, עסיסי וריחני, עם כל התבלינים השמחים. לכם נותר רק לסגור על הפלנצ'ה עם מה שאוהבים. כאן היום אנחנו עם פלחי פטריות פורטובלו, בצל סגול, תיגבור של פלפל חלפיניו טרי ובום - מיד ממריאים אל מחוזות משגעים.
אם תקראו ותתבוננו רגע, אתם תקלטו כמה עבודה
לא נשארה לכם:
מצרכים: (למחבת גדולה עמוסה, משהו כמו 3-4 מנות יפות)
- 2 כפות שמן
- 2 יח' בצלים סגולים
- אופציונאלי ומאוד מומלץ לאוהבי החריף - 1 יח' פלפל חלפיניו טרי
- 8-10 יח' פטריות פורטובלו טריות בינוניות
- 1 חבילת "אתונה", גירוס יווני של איטס ויגן.
לעמוד המוצר - לחצו כאן!
- אם בא לכם לתגבר, ככה, לפי העין והיד - קצת אורגנו וטימין יבשים
אופן ההכנה:
1. מפשירים את חבילת ה"אתונה", כשהיא עדיין באריזת הוואקום שלה. זמן ההפשרה הוא או 5-6 שעות במקרר או שעתיים-שלוש בטמפרטורת החדר. לאחר הפשרה מלאה ניתן להוציא את הנתחים מהאריזה.
2. את הבצל הסגול ואת פטריות הפורטובלו חותכים לפלחים גסים. אם אתם איתי בחריף ויש לכם חלפיניו כאן או פלפל חריף אחר - קוצצים דק.
3. קצת שמן במחבת גדולה / פלנצ'ה, מוסיפים את הבצל ואת הפלפל החריף, מטגנים מעט, עד שהמחבת מתחילה לנגן חריכה ראשונה.
4. מוסיפים את פלחי הפורטובלו, מקפיצים מספר דקות על אש גבוהה, עד שהפורטובלו נכנעות לטמפרטורה ומתחילות לאבד נוזלים ולהקיז נוזלים.
5. זה הזמן המושלם להוסיף לחגיגה את נתחי האתונה המתובלים, להקפיץ הכל, לוודא שכל החבר'ה במחבת מכירים את האחרים, לוקחים מהם טעמים בזמן שמעניקים להם טעמים, משאירים על אש גבוהה, מאפשרים לנתחים להיצרב ולהרעיש את המחבת, טועמים ומתכווננים לבלוטות הטעם הבלעדיות שלכם, מבחינת מלח, חריף, עשבי תיבול.
6. זהו, ככה פשוט, במינימום מאמץ יש לכם כאן גירוס יווני טבעוני מטריף. מורידים מהאש ומגישים איך שבא לכם, בין אם בצלחת או בפיתה, בין אם עם טחינה או עם צזיקי טבעוני, איך שלא תהפכו את זה - מארז ה"אתונה" הזה מעוניין להרים לכם את השולחן אל מקומות בשרניים ושמחים של ממש...