לפעמים אני אוהב לפתוח לרגע מקרר וארון של היבשים, יעני מזווה, להעיף מבט על מה שארוז, לתת "סנפה" על מה שפתוח ובום, נוצר לו חיבור למתכון שלא הייתי חושב עליו בסופר, כשאני מול אלפי מוצרים אפשריים. המתכון כאן הוא כזה ואני מתעד אותו, כדי שאוכל לחזור אליו מפעם לפעם, מאמין שארצה...
אז מה יש לנו כאן?
מקלות יובה עם פטריות שמפיניון שלמות, פלפל אדום, זיתים ובצל, מבושלים כולם ברוטב עגבניות, עם תערובת תיבול פיקנטית משגעת לחריימה.
מקלות יובה הם מוצר הזוי ומדליק, אני אוהב לשחק איתו בכל מיני כיוונים לא צפויים וחייב לציין שהוא נותן עבודה מפתיעה בעמידות שלו.
אז מהו בעצם יובה?
יובה (Yuba) הוא תוצר של בישול סויה, לרוב לצורך הכנת טופו. כשמבשלים חלב סויה צף לו קרום דק בהיר, שהסויה מפריש. הקרום הזה נאסף, מייבשים אותו כמו חלבון הסויה המוכר ומוכרים אותו במגוון צורות ומצבי צבירה, מקלות, דפים וכד'. בשפה העממית הוא מכונה "עור סויה", כי הוא דק כמו עור, עמיד, לא נימוח, דורש עבודת לעיסה. אני אוהב אותו מאוד. הכנתי מדריך מפורט על סוגי חלבון הסויה השונים, כולל יובה, על סוגיו וצורותיו, אז אם יובה הוא מוצר שחדש לכם, מוזמנים באהבה לקרוא את המדריך המפורט שיתן לכם מושג או שניים על העולם המופלא הזה.
לפתיחת המדריך - לחצו כאן!
חושב שזו ממש כיף של מנה, הרבה מרקמים וטעמים בכל ביס, פטריות השמפיניון השלמות מעבות את התבשיל ומעניקות מרקם בשרני נוסף לשחק איתו בפה מעבר ללעיסת היובה, הזיתים מביאים פאנץ' ואפטרטייסט נעימים כמו שרק זיתים יודעים, כל זה קורה עם הרכות והמתקתקות הנעימות של רוטב העגבניות והפלפלים, אל מול הפיקנטיות העוקצנית של תערובת התיבול לחריימה, שבכלל מביאה קיק משוגע לכל הסיר.
מצרכים:
- כ-100 גרם מקלות סויה (משקל מוצר יבש). ניתן להשיג בחנויות שמייבאות מוצרים מובחרים מהמזרח. אני רכשתי בסופר הטבעוני המעולה
בטבע שלי.
- 4 כפות שמן זית
- 1 בצל לבן בינוני, חתוך לרצועות בינוניות
- מספר שיני שום כתושות
- 1 קופסת פטריות שמפיניון משומרות שלמות (כ-230 גרם)
- כ-15 זיתים מגולענים/חתוכים, לבחירתכם (אישית אני אוהב זיתי קלמטה לתבשיל כזה)
- 1 פלפל אדום (גמבה) גדול, חתוך לרצועות בינוניות
- 1 קופסת שימורים גדולה של עגבניות מרוסקות (800 גרם)
- תערובת תבלינים מובחרת לחריימה (התערובת משתנה במעט מתבלינאי לתבלינאי, אני קונה בחנות התבלינים המעולה של גבריאל בשוק העירוני בפתח-תקווה, אני יודע לזהות שם פפריקה חריפה, כמון, קימל ועוד מלא דברים טובים שהוא בחיים לא יגלה לי...)
- מלח לפי הטעם
אופן ההכנה:
1. ממלאים סיר רחב במים קרים, מכניסים לתוכו את מקלות חלבון הסויה, כמו שהם.
הערה חשובה: על האריזה היבואן מציין שיש להשרות למספר דקות בלבד, אין לי מושג מה הקטע. אני אומר לכם שזה יקח לכם בסביבות שעה של השריה עד שהמקלות יתרככו לגמרי. הם יתבהרו ויתרחבו ואתם תרגישו שהם רכים וגמישים לעבודה. כשזה קורה - יש לסנן את המקלות ממים ולהניח בצד עד שיגיע תורם להצטרף לחגיגה בסעיף 5.
2. מחממים בסיר את שמן הזית, מוסיפים את הבצל החתוך, מטגנים עד לתחילת הזהבה, אבל לא צריך ממש לטגן עד הסוף, עדיף שהבצל יפריש עצמו לתוך הרוטב בהמשך.
3. מוסיפים את הפטריות, הפלפל האדום, הזיתים, השום, מערבבים ומטגנים על גבוהה במשך 2-3 דקות.
4. מוסיפים בנדיבות את תערובת התיבול לחריימה (או תיבול אחר שבחרתם), מערבבים היטב וממשיכים על אש גבוהה עוד 2 דקות, זה סתם להיכרות רשמית בין המרכיבים והתבלינים.
5. מוסיפים את העגבניות המרוסקות, מערבבים היטב, חותכים את מקלות הסויה לרצועות באורף של כ-3-4 ס"מ לרצועה ומכניסים לסיר. מערבבים היטב, מנמיכים את האש, מכסים ומבשלים במשך כ-20 דקות.
6. זהו, מוכן. מגישים חם, אפשר על מצע של אורז, אפשר ללא אורז וכן עם חלה טרייה, אפשר בלי שניהם ופשוט להגדיל מנה בצלחת, איך שבא לכם. אני אכלתי "נקי", עם קצת בצל ירוק מלמעלה. אכלתי נקי כי אמנם השתמשתי בתערובת תבלינים לחריימה, אבל ה"בשר" שלי כאן הוא לא דג נימוח, אלא רצועות יציבות מפוצצות בחלבון, לעיסות בקטע טוב. ממש לא ראיתי סיבה להעמיס אורז או חלה, זו לגמרי ארוחה שלמה שיוצאת מהסיר אל הצלחת, קשת הטעמים רחבה ביותר. עונג.
7. בהצלחה ובתיאבון.
מתכונים נוספים עם יובה בצורת מקלות:
בייקון טבעוני