חפש

טיול זוגי רומנטי בצ'כיה ב-₪3,600

יומן מסע | כתיבה וצילומים: יגאל גיאת

כל מי שביקר בפראג ובכלל בצ'כיה, יודע לומר שיש לה את הקסם הייחודי שלה. אין צורך לנסות לשווק לכם עכשיו את פראג היפהפייה. כל מי שהיה - יודע לספר עליה. כל מי שלא היה - יודע לחלום עליה. אך למרות שרוב המטיילים מתמקדים, מטבע הדברים, בפראג המהממת והשמורה, צריך כבר לומר את זה בקול: זאת לא רק פראג. צ'כיה כולה היא גן עדן למטיילים, בין אם לבד, זוג, משפחה או חברים - יש לה המון מה להציע, לטעמי עבור יותר מפעם של ביקור. ביקרתי פעמיים ויודע שאחזור.
 
פראג | יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

אז כמה באמת עולה טיול עצמאי כזה? פחות משחושבים. כאמור מהכותרת, יצא לנו ₪3,600 בלבד, כולל ממש ובאמת הכל. אתם הרי מבינים שזה ממש מעט כסף עבור 2 אנשים שנהנים. אתם אולי חושבים על עניינים עליהם נאלצנו לוותר. לא, חבר'ס. זה היה טיול די "מושחת", מיד תיווכחו. הנה יומן מסע אישי, מפורט ומצולם, של טיול זוגי בלתי נשכח בצ'כיה, במקרה הזה 5 לילות ו-5 ימים, אותו ביצעתי עם קרן צור, אהבת חיי. אני חושב שרבים מכם יופתעו לגלות, עד כמה חווייה מדהימה ונדירה, כמו זאת שכאן לפניכם, יכולה להיות חסכונית במחיר.

עם קצת שיעורי בית מראש, החיסכון בכסף ובזמן כאן הוא מטורף פשוט, ביחס למה שחברים מספרים לי שהם משלמים וחווים. באמת שיוצא שעם קצת פדנטיות אני חווה יותר ומשלם פחות, וזאת מבלי להתפשר על עושר החוויה.

למי שלא מכיר את הסגנון וה"ווייב" של דבריי - אולי כדאי הצהרה לפני הצלילה אל המילים והמספרים: אני מצהיר שאני כותב כאן מטעמי בלבד. אני אדם פרטי. זו לא כתבה ממומנת באיזושהי צורה. למעט נוכחותכם כאן באתר האישי שלי, שמקסימום תעשה לי נעים בסטטיסטיקות של גוגל אם תרביצו כאן כניסות ברבאק - ממש לא יוצא לי משהו מכל המילים והתמונות שאני הולך לשתף. באופי שלי אני בנאדם שמשתף חוויות, כך שאתם יכולים להיות לגמרי סגורים על זה שכשאני ממליץ כאן על משהו, כולל לינקים והפניות - זה רק כי אהבתי באופן אישי, שום דבר מעבר לכך. (הסוגריים הראשונים בכתבה, אך החשובים ביותר: מציין את זה כדי להיות בטוח שאתם לא מהנאיביים הללו. אתם הרי בטח מבינים שכשאתם עושים גוגל, לפחות חצי מהכתבות שאתם קוראים בתגובות הן ממומנות בצורה כזאת או אחרת. שלא יהיה לכם ספק, חבר'ס, מעודדים אתכם לבחור X, גם אם Y הוא זה שמתאים לכם יותר. בלוג אישי ולא ממומן מסחרית - מנקה אתכם מחשש זה. יודע להצהיר בגאווה קטנה: אתם קוראים כרגע אחד כזה.)

כל עיר או לוקיישן שאני מתאר כאן יכולים בקלות להתחלף בעיר או לוקיישן אחרים בצ'כיה, שאולי מתאימים וקוסמים לכם יותר. טווח העלויות לא ישתנה משמעותית.

בנוסף, לטובת קבלת מושג ריאלי על העלויות, אני הולך לציין אותם כאן במפורט ובאדום בכל פעם כשהתרחש קא-צ'ינג והתבצע תשלום כלשהו, ממש כל הוצאה. בסיום היומן אגיש גם סיכום מפורט ומדויק, על עלויות הטיול כולו, כדי שתוכלו לראות כיצד העוגה של ה-₪3,600 התחלקה לנו כאן ואולי להבין מכך טיפ או שניים אשר ישדרגו לכם את הטיול המתוכנן שלכם.

מתי לטוס?
יש שאוהבים את אירופה בקיץ. מודה שאני קצת פחות, חושב שמדינות כמו צ'כיה "מעוצבות" לחורף, מכל הבחינות. מצד שני, לטוס לצ'כיה ממש בשיא החורף יכול להיות מאתגר משהו... לכן, לרוב אני טס למדינות אירופה הקרות בסתיו. כבר לא חם, אך החורף עדיין לא הגיע. אווירת סתיו, שלכת, קר בלילות, דוכני פונץ' ויין חם בכל פינה, תושבים מצטיידים בסטוקים של בולי עץ לחימום האח בחורף, זו האווירה האהובה עלי, האווירה הזאת של "בין לבין". הרבה קסם מתרחש בעונה הזאת.

בחרנו לטוס בנובמבר, נקודת זמן טובה וחסכונית בשנה, כי מחירי הטיסה משמעותית נמוכים יותר מיד לאחר חגי ישראל (שזה אומר, לפעמים אוקטובר גם כן מעולה...), ועדיין אלו לא מחירי קריסמס של דצמבר/ינואר, ששוב נעשים גבוהים יחסית עקב ביקוש מצד תיירים רבים לחוות את פראג המושלגת והחגיגית. בנוסף, אוקטובר/נובמבר כולל רק מספר טפטופי גשם אקראיים, לא מערכות רציניות שעלולות לפגוע בחוויה.
 
כרטיסי טיסה:
במקרה הזה הזמנתי כרטיסים לטיסה של חברת Air Serbia, טיסה לפראג עם קונקשן בבלגרד, עצירה לשעתיים. חייב לציין שלרוב אני בהחלט נמנע מפרוצדורה זו, עקב בזבוז של זמן יקר, מה גם שבהחלט ניתן למצוא טיסות לואו קוסט ישירות בעלות דומה.

יתרון: כרטיסים זולים, בגלל הקונקשן. במקרה הזה: ₪1,687 בלבד לשנינו, כולל מטען לבטן המטוס, כולל ארוחות במטוס (שלא בדיוק עזרו לנו, כי אנחנו טבעונים ולסרבים לא היתה אלטרנטיבה להציע, אז הסתפקנו בשקית במבה שהיתה איתנו בתיק).

חסרון: תכל'ס - זה לבזבז חצי יום בתנועה, כי המראה מישראל: 13:50 >> נחיתה בבלגרד: 15:55 >> המראה מבלגרד: 17:55 >> נחיתה בפראג: 20:05.

זה בעצם יום די שרוף ועד שמגיעים מהשדה למלון, זה כבר לא יום מעשי להספיק משהו, אלא אם כן יש אנרגיות לאיזה בר או בילוי לילה כלשהו. ברמת העלויות זה אומר לספוג עלות לילה במלון, מבלי שבאמת טיילת בעיר היום, לא שווה את הפרש המחיר בכרטיס. כן אציין יתרון אחד בלהגיע לעיר בלילה: יש משהו מגניב בללכת לישון בעיר שלא ראית היום, להתעורר אל ארץ אחרת, להתחיל לחקור את העיר למחרת בבוקר, כשאתם עירניים ואנרגטיים, לא אחרי טיסה מעייפת... אז לשיקולכם.

צ'כיה | יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

משדה התעופה למרכז העיר:
לאחר הנחיתה בפראג אנחנו רוכשים באולם קבלת הפנים בשדה התעופה, כרטיס נסיעה לאוטובוס (קו 119, ממוקם ממש מחוץ לטרמינל 2) 5.25/32CZK₪ לאדם, האוטובוס מגיע בכל 6-10 דקות, הכרטיס תקף ל-90 דקות מרגע התיקוף שלו באוטובוס (ובחייאת, מעבר לבושה הלאומית, לטובתכם, אל תנסו לנצל את האמון של הצ'כים ו"להתפלח" לתחבורה בצ'כיה, כי כפי שהמחירים של הנסיעה נמוכים, כך הקנסות למתגנבים - גבוהים.)

האוטובוס הזה לוקח את הנוסעים עד לתחילת מסלול המטרו, תחנת Nadrazi Veleslavin. משם אנחנו ממשיכים עם המטרו עד למרכז העיר (הכרטיס תקף ל-90 דקות עבור כל כלי התחבורה הציבורית). כל הסיפור, כולל האוטובוס והמטרו - מביא אותנו משדה התעופה למרכז העיר בחצי שעה. זוהי הדרך המהירה, היעילה והזולה ביותר להגיע משדה התעופה אל מרכז העיר, 5 ₪! כל דרך אחרת היא בזבוז משווע של כסף וזמן. לנוחיותכם, הנה סרטון של בחור נחמד ומפורט שיראה לכם איך העסק עובד, ויזואלית, הוא עושה את זה עם לא מעט חן (ויותר מדי סוכר בדם, אלוהים, מה הוא לקח שם...).



אנו יוצאים מהתחתית ישירות אל כיכר ואצלב המפורסמת והמרשימה, עייפים ומתרגשים אנו צועדים לעבר המלון שלנו, שנמצא כ-400 מטרים הליכה משם, עושים צ'ק-אין, מקבלים מפתח ומתארגנים לנו לשינה, לטובת אנרגיות מחודשות של התעוררות בעיר חדשה. 

Hotel Venezia
מלון 3 כוכבים. מלון נחמד, לא יותר מזה. חדרים נקיים, המיטה בחדר הספציפי שקיבלנו היתה כל-כך ענקית, עד שכמעט לא נשאר מקום בחדר שאינו מיטה... אבל סבבה בסה"כ, עבור זוג כמונו, שכל הדרישות שלהם מהמלון הזול בו הם מתארחים שיהיה נקי, שקט, מקלחת פרטית ולא משותפת, מים חמים ללא הגבלה, תודה ושלום. כטבעונים אנחנו אפילו לא בונים על ארוחות בוקר, גם כשהן כלולות במחיר, כי מה כבר נמצא שם... מעדיפים לאכול ארוחה מלאה ושמחה, במסעדה טבעונית או ידידותית, שאני משלב לנו במסלול ממילא.
המחיר, אטרקטיבי בהתאם: ₪90 ללילה.


יום 1 - פראג
מתעוררים בהתרגשות, מתלבשים ויוצאים מהמלון לכיוון כיכר ואצלב. נכנסים לסניף Starbucks, להתחמש לנו בקפה ראשון בצ'כיה. משהו שכדאי לציין: בעוד שצ'כיה היא מדינה מאוד זולה למחיה, מותגים כמו סטארבקס, בפרט ברחובות המרכזיים, אינם זולים כלל. קפה הפוך גדול, לדוגמה, עולה ₪15.55/95CZK, זה המון, במונחים של צ'כיה בפרט. אם תלכו לאיזשהו רחוב צדדי ותקחו לכם מבית קפה שכונתי, המחיר יכול לרדת לחצי מהסכום שציינתי. אבל אנחנו חייבים את הקפאין וחלב הסויה שלנו, אז 2 קפה, גדול ובינוני, פלוס אקסטרה שוטס של אספרסו ואנחנו נפרדים מ-₪36/220CZK.

חמושים בכוסות הנייר הגדולות של סטארבקס, שגם מהוות תנור נעים לידיים הקפואות שלנו בשעת בוקר זו, אנחנו צועדים לאיטנו במורד כיכר ואצלב, כשאנחנו מקדישים את כל היום הראשון לשוטטות במסלול המתויר והידוע - אך האהוב והמרתק. גשר קארל היפה והמיוחד שהמוני התיירים שצועדים עליו עדיין אינם מבטלים את הקסם שלו. סופגים קצת אווירה בכיכר סטרומסצקה הענקית, מנשנשים לנו מאחד הדוכנים 2 תפוחי אדמה על מקל, זה בעצם תפוצ'יפס אחד עצום שמגולגל על מקל ומטוגן כך בשמן עמוק, טעים ממש, ₪16.4/100CZK עבור שניהם. ממשיכים להסתובב ברחובות העיר העתיקה, בסמטאות הנסתרות. פראג אינה עיר גדולה כל-כך, ניתן להספיק לא מעט ממנה ביום אחד, בלי לחץ.

פראג | יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

פראג | יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

מצטיידים בחופשי-יומי עבור התחבורה הציבורית, שנוכל להתנייד חופשי ברחבי פראג ביממה הקרובה. ₪18/110CZK לאדם.

נוסעים לארוחת צהריים מטריפה ב-Moment, אחת המסעדות הטבעוניות הטובות ביותר בהן אכלתי בחיי. כל אחד מאיתנו אכל בורגר טבעוני מדהים בלחמניית שחיתות עמוסה בכל טוב, ₪20.45/125CZK, אני עם חצי ליטר בירה צ'כית איכותית (Bernard, לאגר כהה, ממש טעימה, לחובבי בירות כהות) ₪6.87/42CZK, קרן עם קולה ₪7.36/45CZK, שזה תמיד מצחיק מחדש להיווכח, איך בצ'כיה הבירה זולה יותר מהקולה... סה"כ לארוחה זוגית מלאה לפני טיפ: ₪55/337CZK. לינק לאתר המסעדה המעולה הזאת - לחצו כאן.

ממשיכים בטיולים רגליים ברחובות העיר, נעצרים קצת ליד הברבורים החמודים על שפת נהר הוולטאבה, סופגים אווירה סתווית שהמבנים השמורים והמרשימים של פראג כל-כך מתאימים לה. מתחממים מעט עם 2 כוסות חמות וטעימות של יין חם עם פירות, ₪16.4/100CZK עבור שנינו.

פראג | יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

פראג | יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

נוסעים מספר תחנות אל Puro, ביסטרו טבעוני קטן ומיוחד, שמוכר נקניקים טבעוניים משגעים, גבינות, קינוחים ומעדנים טבעוניים טעימים. מצטיידים לנו בחבילת 80 גרם נקניק מתובל פרוס + שתי עוגות פאי אישיות טריות + חבילת שוקולד פצפוצי וואפל, הכל יחד ₪30. חוזרים לאזור כיכר ואצלב ומסיימים את היום הראשון בהליכה חזרה למלון, עייפים ומאושרים על עושר המראות, הטעמים והאווירה שספגנו אלינו היום.

יום 2 - צ'סקה בודייוביצה
צ'ק אאוט מהמלון, פעמיים קפה של בוקר בסטארבאקס בכיכר ואצלב ₪33.4/204CZK, הליכה לעבר תחנת הרכבת, תופסים את הרכבת לעבר העיר צ'סקה בודייוביצה (České Budějovice).

צ'סקה בודייוביצה היא עיר מהממת בדרום צ'כיה, היא הבית של מבשלת הבירה המפורסמת Budweiser (המקורית, לא השטות האמריקנית. האמריקאים הפסידו במשפט על הזכות לשימוש בשם Budweiser ואף הציעו לקנות את המבשלה הצ'כית, אך הממשלה הצ'כית סרבה לוותר, ובצדק, על אחת מהגאוות הלאומיות שלה - בירה צ'כית מעולה).

עיר ציורית, עם כיכר מרכזית מהאגדות, אישית אני חייב לציין שבערים קטנות יותר, אני מרגיש יותר את הייחוד התרבותי והחברתי של הארץ בה אני נמצא. בעוד שעיר מבוקשת כמו פראג, עמוסת תיירים בכל יום בשנה וקצת קשה לספוג את האותנטיות הצ'כית האמיתית, בעיר קטנה כמו צ'סקה בודייוביצה אתה מרגיש יותר את ההוואי ואופי המקומיים ופשוט מרגיש יותר את צ'כיה ולא רק שבלונה תיירותית ידועה ראש. זו הסיבה שבטיולים שלנו אנחנו בוחרים להקדיש לערים הקטנות ולכפרים זמן גדול יותר מהזמן שאנו מקציבים לערים הגדולות: צ'כיה היא הרבה יותר מפראג בלבד.

הנסיעה ברכבת אורכת כשעתיים וחצי. מחיר כרטיס ₪27/165CZK לאדם. הדרך מאוד יפה ומהווה אטרקציה בפני עצמה, הנסיעה עוברת דרך יערות סבוכים וצפופים, דרך שדות פתוחים, לצד כפרים קטנים וציוריים, היינו מרותקים אל השמשה לאורך כל הדרך.

רכבת נוסעת במהירות, אתה יושב מולה, חולפים על פני שביל חרוש, לצד שדה, בית לבן באופק, רעפים אדומים, שמיים שמורחים אותך, היא עצמה מתבוננת, בריגוש משלה, נוכחותה לצידך, פניה לידך, היא מתמזגת, פניה הם השביל בו אתה רוצה לצעוד. אז אתה מקליק בשקט, כי אתה יודע, שאיתה, כל מקום יכול להיות, בית.

צ'כיה - יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

מגיעים לצ'סקה בודייוביצה, אמנם אני משוכנע שיש אוטובוס כלשהו למרכז העיר, אבל מדובר בהליכה של כעשר דקות בלבד וגם ככה בא לנו למתוח רגליים לאחר הנסיעה ברכבת, אז אנו מחליטים לא לברר אפילו על תחבורה, אלא פשוט להציץ רגע במפות גוגל, לבצע את הדרך ברגל, דרך המדרחוב המקומי, עד לכיכר העיר, שם הזמנו חדר ל-2 הלילות הקרובים במלון זמין וחמוד.

Fontana Pizzeria
מלון 3 כוכבים. מבחינת מיקום - פשוט אי אפשר לבקש יותר טוב מזה. המלון ממוקם ממש בכיכר העיר. המלון מהווה חלק ממסעדה/בר שנמצאים בקומת הקרקע ומציע מספר חדרים מתוחזקים בקומות השניה והשלישית. זה קטע, להיכנס לבר, לעשות צ'ק-אין אצל אחמ"ש במסעדה, לקבל מפתח ולעלות מדלת צדדית אל חדרי המלון. המלון ממוצע לרמתו, בהחלט מספק את הסחורה, חדרים נקיים וגדולים, מים חמים, מקלחת פרטית, זה כל מה שאנו מחפשים כאן. כן קצת התבאסנו שהחדר שקיבלנו היה ללא חלון אל הכיכר המהממת אלא לצד השני, זה פשוט חלון אל קיר קרוב. אבל סבבה, אנחנו גם ככה מנצלים כל שעת אור כדי להיות מחוץ למלון.
המחיר: ₪126 ללילה, כולל ארוחת בוקר, שמוגשת במסעדה שלהם.

מעדכנים אותנו על שעות הגשת הבוקר במסעדה למטה. ללא ציפיות מיוחדות, אנו מציינים בפני הצוות שאנחנו טבעוניים ושאם אין ארוחת בוקר טבעונית זה בסדר וכבר נסתדר. הם חמודים, מבקשים להבין מה זה אומר טבעוניים, מה אנחנו לא אוכלים, והם מאלתרים לנו לחמים, סלט ירקות טרי ועשיר שהכינו במיוחד עבורינו, ממרחים ומטבלים טבעוניים שלפחות נותנים לנו סטארטר טוב בבקרים הבאים. הם יכלו גם לומר שארוחת הבוקר שמוגשת בבופה עם הגבינות והנקניקים והביצים היא מה שיש, אבל בוחרים להתאמץ קצת עבורינו. רספקט על זה.

זורקים את התיק הענק בחדר וללא עיכובים מיותרים אנו יוצאים אל כיכר העיר המהממת!

צ'סקה בודייוביצה | יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

דוכנים של יין חם ופונץ' בטעמים משוגעים בכל פינה, כדי להקל על הקור המתקרב. זה דבר טעים, בממוצע של-₪6 עבור כוס של פונץ' חם, בטעמים שונים, עם או בלי אלכוהול, לבחירה.

מסתבר שהגענו לעיר ב-17 בנובמבר - יום מאבק למען חרות ודמוקרטיה - יום לאומי בצ'כיה לזכר מאבקי הסטודנטים בשנת 1939 נגד המשטר הנאצי ובשנת 1989 נגד המשטר הקומוניסטי. חלק מהעסקים המקומיים סגורים, גם מסעדה טבעונית ספציפית שבנינו עליה. מתיישבים במסעדה איטלקית, השייכת אף היא למלון, מזמינים לנו שתי פיצות ללא גבינה, אך עם המון תוספות, זה יוצא בעצם פוקצ'ה משוגעת וטעימה. כמעט שלא תמצאו בצ'סקה בודייוביצה בירה מהחבית שאינה ה- Budweiser המקומית. עניין של גאווה. תענוג של בירה עם הפוקאצ'ה העצומה ולחם השום שלפנינו. מורעבים כבר מספר שעות, אנחנו מפרקים שם 2 פוקאצ'ות ענקיות שטיבענו עבורינו, 1 לחם שום, 2 חצאי ליטר של Budweiser מהחבית, 1 קולה, יצא ₪90/550CZK להכל, כולל 10-15% טיפ. (קצת מרגיז לחשוב שכמעט ₪90 היה עולה לנו בארץ רק הליטר בירה מהחבית והקולה, עוד לפני האוכל בכלל...)

מפוצצים מהארוחה המוגזמת, אנו מקיפים את הכיכר, כל צלע שלה מרתקת יותר מהקודמת, מקבלים על עצמנו ללכת כאן קצת לאיבוד, הולכים לעבר הפארק היפה, מתערבבים עם המקומיים שיוצאים לטיול של לפנות ערב עם הכלבים שלהם, השתקפויות משגעות של סתיו בכל פינה.

צ'סקה בודייוביצה | יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

צ'סקה בודייוביצה | יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

כבר קרה שכינו אותי "מחבק עצים", בסיטואציה כזו או אחרת, מניח שהתכוונו ללעוג, רק שאני נוטה לראות את הטוב שבכינוי הזה. מה הקשר לצילום כמו זה שכאן למטה?! אני אוהב מאוד לצלם עצים עם ההשתקפויות שלהם במים, כי כשהם משתקפים ככה, העצים, ברורשאך סטייל, הם נראים לי פורשים ידיים, דוממות ועצומות. אוהב לחשוב שכשהם ככה, הם בעצם אולי רוצים כזה, לחבק בחזרה...

צ'סקה בודייוביצה | יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

אגב, הפארק מתוחזק מדהים, אני נכנס לשירותים הנקיים, הפלורוסנטים נדלקים כשמגלים תנועה, כדי לחסוך בחשמל כשאין אף אחד. זה מובן ונשמע חסכוני משהו, אבל כנראה שלצ'כים אין אף פעם "נמבר 2". כי כשאני מתיישב לי בענייניי, אני מגלה שהפלורוסנטים כבים מעצמם בתוך חצי דקה אם אין תנועה בשירותים, הבעיה היא שאף אחד אחר לא נכנס, אז בכל חצי דקה האורות כבים להם בהפתעה ואני אשכרה נאלץ להרים ידיים אל על בתנוחה של איש טובע בהיסטריה, רק כדי שהגלאים המזורגגים יבינו שהלו! יש כאן עדיין בנאדם שמנסה לחרבן פחממות! קרן ממתינה לי מחוץ למבנה וצוחקת כשהיא רואה אותי יוצא לעברה לבסוף, עם הבעה של הלום קרב על החוויה הלא צפויה.

ממשיכים לטייל בעיר היפה והשקטה הזאת, יוצאים בערב שוב לכיכר, השקיעה צובעת לנו את הכיכר כולה באורות חמים ונעימים.

צ'סקה בודייוביצה | יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

צ'סקה בודייוביצה | יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

כפי שאתם כבר מתחילים להבין, אנחנו אוהבים לאכול. אבל מכיוון שכאמור זה היה יום חג והרבה מסעדות היו סגורות, קרן מציעה שנבדוק מסעדה מסוימת בכיכר, סמוך למלון, Vendetta, מסעדה שאינה מופיעה ב-HappyCow, שממנו אני יודע על מסעדות ידידותיות לטבעונים. זה נראה אבוד, חושב לעצמי, אבל אומר לה "יאלל'ה, נו, בואי נבדוק..."

אני בהחלט צריך להקשיב לה יותר, דאממ... מסעדה מצויינת! לא טבעונית, אך ידידותית להפליא, מנות טבעוניות מסומנות בבירור בתפריט. לא פוקצ'ה, כמו בבוקר, אלא פיצה של ממש, עם גבינה טבעונית. מלצר תיאטרלי בקטע מוגזם, עם יד אחת מאחורי הגב וכל העסק הדרמתי הזה, מגיש לנו שתי פיצות נהדרות מהטאבון, תוספות טעימות וטריות, באדוויזר מהחבית, קולה לקרן, הכל יחד ₪85/520CZK. (עדכון: Vendetta נסגרה ב-2018.)

יוצאים אל הכיכר, ככל שהערב יורד, צעירים וצעירות ממלאים את הכיכר, בזוגות ובחבורות, דוכנים נוספים נפתחים, כולם מתחממים עם פונצ'ים ויין חם, נהנים מעוד ערב נינוח של סתיו אירופאי. אנחנו מתדלקים בעוד מנה של פונץ', ועוד אחת, סה"כ שנינו יחד שתינו 5 כוסות הערב, ₪30.5/186CZK. איזו דרך נעימה לסיים את היום העמוס והנעים והטעים הזה.

צ'סקה בודייוביצה | יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

יום 3 - צ'סקי קרומלוב
מתעוררים, ארוחת בוקר קלילה במלון, הליכה נעימה בבוקר יפה לעבר תחנת הרכבת, מכיוון שאנו רק משערים מה ממתין לנו, אז רק ליתר ביטחון קונים שקית של 4 לחמניות בתחנת הרכבת, ₪1.25/7.6CZK. אני לא צוחק, לחמנייה טרייה כאן זה 30 אגורות. לוקחים רכבת לעבר העיר הקטנה והנדירה צ'סקי קרומלוב (Český Krumlov).

הדרך אורכת 35 עד 45 דקות, תלוי ברכבת שלקחתם וכרטיס עולה ₪8.7/53CZK לאדם. גם כאן, הנסיעה יפה ומעניינת, מוצא עצמי מקליק שוב לעבר המהממת הזאת שאיתי, אני חושב שאני אוהב זכוכיות.

כי זכוכיות יודעות לפעמים להראות לך מה נמצא מעבר להן. וזכוכיות יודעות לפעמים להראות לך מה נמצא לצידך. אוהב לפעמים להקליק ולבקש לראות את שניהם...

צ'כיה - יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

צ'סקי קרומלוב היא קסם משומר. לא בכדי העיר העתיקה הוכרזה כאתר מורשת שימור עולמי ע"י אונסק"ו. העיר הפיצית הזאת יפהפייה, מוקפדת, חייב לציין שעל אף שהעיר מתויירת מאוד (אלוהים, כמה סינים יש בסין, אתם לא מבינים...), באמצע נובמבר המצב ממש סבבה, פה ושם מגיע אוטובוס של תיירים, אבל ממש לא בכמות שמחבלת בחווייה. אנחנו מצליחים בקלות להתעלם מעודף מקלות הסלפי, בורחים באושר אל הסמטאות הצרות והמרתקות. 

צ'סקי קרומלוב | יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

צ'סקי קרומלוב | יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

חוצים את הנהר ומתהלכים בשכונות המגורים, חוזרים שוב אל העתיקה, מתחרדנים מעט בשמש שהחליטה לפנק קצת, נהנים מהאווירה הימי-ביניימית, כי באמת שזה מרגיש שהזמן קצת עצר מלכת כאן, בצ'סקי קרומלוב. זה כיף להתחבר אל הווייב, לראות איך הצ'כים אוגרים עצי הסקה לקראת השלגים שיגיעו חזק בעוד מספר שבועות ובכלל, לספוג אלינו בטוב את היפהפייה הזו.

צ'סקי קרומלוב | יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

צ'סקי קרומלוב | יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

הנסיעה והשוטטות עושות אותנו רעבים. הכנתי מבעוד מועד את פרטי שתי המסעדות היחידות שנוכל לאכול בהן, מבחינת מבחר מנות טבעוניות טובות שיש להן להציע. אנו נכנסים אל הבחירה הראשונה שלנו, Laibon.

אוקיי, זה לא הגיוני, ברגע שאנו נכנסים, מזנק לעברנו מארח/מלצר, בין 35-40 בערך, עם חיוך רחב כזה, שמיידית קרן ואני ממלמלים לעצמנו שאנחנו רוצים גם כן קצת ממה שההיפר הכובש הזה לוקח.

"הלו, טייבל פור טו?", הוא שואל באדיבות.

"יס, פליז", אני עונה.

הוא מוביל אותנו למעמקי המסעדה היפה הזאת, מערה סטייל. מצביע לנו על מבחר שולחנות לשניים, שנשב היכן שנרצה.

אני שואל את קרן, בעברית, מההרגל, אם היא רוצה ליד החלון או את השולחן הצדדי יותר, והיא עונה לי, גם כן בעברית.

הבחור רק שומע את השאלה שלי אל קרן בעברית ואת תשובתה אלי בעברית והחיוך שלו כבר לא נמצא יותר מאוזן לאוזן, אלא נמתח באופן בלתי הגיוני בעליל לכיוון העורף! זה היה חיוך חובק עולם שעטף את המשפט הכי לא צפוי שניתן לדמיין בפינה השקטה הזאת של הגלובוס: "אוו... סו יו אר סאפרדי אנד יו אר אשכנזיה, איטס סו וונדרפול..."

זה היה פשוט מצחיק ומקסים בעיניי וכן, קצת לא הגיוני, שאיש צ'כי, בעיירה קטנה בדרום צ'כיה, מסתכל עלינו, שם לי יד על הכתף, ממש רוצה לחבק אותי, ומפגין בקיאות קורעת על המבנה החברתי שלנו בישראל.

הוא לא מפסיק להפתיע עם הבנת הניואנסים הקטנים. "סו יו בורן אין יאמאן אור אין ישראל? אוו וואו, אין ישראל! סו יו ספיק אולסו יאמאנייט?!"

"נו, מאן, אונלי היברו אנד אה ליטל ביט אינגליש. אפטר אול," אני מוסיף בגאווה ואהבה לשפה שלי, "יו נו, דה היברו ווז אה דד לנגוויץ' פור 2000 יירס, איטס רילי א ביג טינג, דאט דה היברו גוט באק טו לייף..."

ומה הוא עונה לזה כשהוא שוב מנסה לחבק? "יס... הרצל אנד אבריטינג..."

זהו. אין לי פאנץ' לסצנה הזאת, רק שאין לי סיכוי לחשוב על צ'סקי קרומלוב, מבלי שאזכר באיש צ'כי חמוד, שחייך אותי קשות.

והאכיל אותנו קשות. אני מתכוון, בואו, אתם יושבים? אתם אמורים לדעת להעריך את זה גם אם אתם לא טבעונים: קערית גוואקמולי, שמורכב מאבוקדו, בצל, עגבניות, כוסברה ולימון, עם משולשי פיתה חמה וממש מגניבה כזאת שמזכירה פיתה עיראקית (או "אשתנור", בירושלמית.) - 14 ₪ | צלחת מדהימה של ירקות בקארי אדום, עם קוביות טופו, מוקרם בחלב קוקוס, מוגש עם אורז לבן - 24 ₪ | אמבטיה של פטריות צלויות עם בצל, פלפל ירוק, ברוטב מתקתק כזה של כנראה תמרים, או משהו מתוק דומה, אבל השוס - קימל! פעם ראשונה בחיי שטעמתי קימל כתבלין מרכזי בתבשיל ולא רק בלחם, מוגש עם תפוחי אדמה אפויים - 22 ₪ | בקבוק קולה קטן - 4 ₪ | חצי ליטר בירה ברנרד כהה מהחבית - 6 ₪

תכל'ס, כואב הלב אפילו לחשב את זה: ₪70, לארוחה זוגית במסעדה מעולה, כשבכל מסעדה ישראלית ברמה הזאת, לא תוכלו לצאת עם פחות מ-₪170 לארוחה זהה לחלוטין... מציין את המחיר כי, לא יודע, זה תבלין ממש טעים שמוסיף לארוחה, ה-₪70 הללו, לעומת ₪100 הנוספים שהיית משלם בישראל תמורת אותה חוויה ("אותה חוויה" במקרה הטוב, כן?...) לינק לאתר המסעדה המקסימה הזאת: לחצו כאן.

ממשיכים להסתובב בעיירה, עולים למגדל, ₪16.4/100CZK לאדם, כדי לקבל מראה פנורמי על כל האזור. זה מקסים. המקום הזה באמת תקוע בזמן.

צ'סקי קרומלוב | יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

חוזרים לאיטנו לעבר תחנת הרכבת, השמש נעימה, השכונות שקטות, מגיעים לתחנת הרכבת, יש לנו איזה 40 דקות לשרוף עד שתגיע הרכבת הבאה בחזרה לצ'סקה בודייוביצה, נכנסים לפאב מקומי שצמוד לתחנת הרכבת, ברמנית צ'כית, בת 55 בערך, מחוספסת ולא פראיירית, מחייכת אלי בצ'כית, מחייך אליה בישראלית, בחיי שהאנגלית שלה יותר מע'פנה מהצ'כית שלי, אנחנו מתקשרים באמצעות פנטומימה, היא חמודה ושירותית, אנחנו צוחקים בקול על הסיטואציה, לוקח חצי ליטר בירה Kozel מהחבית, בכוס פלסטיק, ₪6.5/40CZK, כבר אשתה בחוץ, כי המקומיים גומרים אותי עם הסיגריות שלהם בפאב האטום, קרן מוותרת כרגע על הבירה.

אנחנו מתיישבים ליד תחנת הרכבת וחוזים בקטע קסום, מרגישים שנקלענו לסצנה מתוך סרט. מסעדה מקומית צמודה אלינו, אישה צעירה, צ'כית יפהפייה וגבוהה, יוצאת עם גרזן בידה, מבתרת בביטחון חתיכות של בולי עץ לטובת התנור שהדליקה הרגע. הם לא מפונקים כאן. זה כובש להתבונן, כי כמעט בכל מקום על הגלובוס האישה הזאת היא דוגמנית על שעושה עכשיו פדי-מני, לא מחזיקה פאקינג גרזן ומורידה אותו בנחישות על בולי עץ ומשליכה אותם לתנור. קרן ואני מרותקים לאורח החיים הזה, משהו שנראה לנו כל-כך יוצא דופן, הוא כל-כך שגרתי כאן. ועוד עם ה-Kozel בידי. זה וואו, *זאת* צ'כיה!

רכבת בחזרה לצ'סקה בודייוביצה, ₪8.7/53CZK לאדם, עייפים ומרוצים על עוד יום מלא במראות וטעמים ורגשות. מחליטים לפרגן שוב ל-Vendetta, מאתמול, גם ככה אין כאן בעיר יותר מדי אפשרויות לטבעונים. מנסים 2 פיצות טבעוניות נוספות שלהם, בירה מהחבית וקולה, ₪85/520CZK.

פיניש בכיכר, "בנוהל", עם פונץ' אלכוהולי בחברת הצ'כים המקומיים, החייכניים. אחד הדוכנים הופך להיות האהוב עלינו, מתפעלת אותו צ'כית מבוגרת, חייכנית וממיסה, לא מבינה אנגלית, מצביעה על מיחם אחד של פונץ' "נייט אלכוהול!", מצביעה על מיחם אחר וקוראת "יו אלכוהול!". "ברור ש"יו אלכוהול", אני עונה לה בעברית/צ'כית ואנחנו צוחקים בקול. קרן ואני מרימים לחיים, יאלל'ה, עוד 4 פונץ' לאוסף, ₪26.2/160CZK, קסם של אנשים בקסם של מקום. אנחנו לוגמים ומתחבקים בקור הצ'כי של נובמבר, סביבנו אנשים מחייכים, לוגמים גם הם. זה הלילה האחרון שלנו בצ'סקה בודייוביצה, לא יודע מתי יזדמן לנו לחזור. אנו שותים, מתחבקים, מסניפים כל רגע אל הנשמה שלנו. תענוג של דרך לסיים עוד יום.

יום 4 - צ'סקה בודייוביצה/פראג
מתעוררים, אורזים, יורדים לארוחת בוקר, אנחנו יודעים, בזמן אמת, שאנחנו כבר עכשיו מתגעגעים לעיר הזאת, למרות שעדיין לא עזבנו. היא מופלאה. בא לנו שוב.

צ'סקה בודייוביצה | יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

מעכבים את עצמנו בכוונה, מאטים את הליכתנו אל תחנת הרכבת, לספוג עוד קצת, אך עם זאת, כבר יש געגוע לפראג. כן, אשכרה בא לנו להיות בכמה מקומות בו זמנית... עלות נסיעה לפראג:  ₪27/165CZK לאדם.

לאחר כל "העיכובים המתוכננים" מגיעים לפראג רק בצהריים, נוסעים אל רובע ז'יז'קוב, צ'ק-אין ב-Residence Tabor לכבוד הלילה האחרון שלנו בצ'כיה בפרק זה של החיים. 

Residence Tabor
מלון 3 כוכבים. ממוקם ברובע ז'יז'קוב, הכוכב העולה של פראג. חדרים מעולים, נקיים, מעלית, מים חמים, דלפק קבלה מאויש 24/7, היי, לקחנו בחיבוק גדול. אשכרה יצא לנו שהמלונות שלקחנו היו בסדר עולה, מבחינת איכות. זה כיף גדול, ככה אין אכזבה שהמלון "ההוא" היה טוב יותר מזה. לא. פשוט בכל מלון בטיול הזה הרגשנו שהרמה עולה קצת. ז'יז'קוב זה הפלורנטין שלהם, מלא פאבים, באמת מלא, כל דלת שניה שם זה פאב. מחירים זולים, ראש צעיר, מרחק יריקה של 4 תחנות בלבד בחשמלית מתחנות המרכז (אופרה, ואצלב), זהו הרובע עם הכי מעט תושבים פר פאב, פשוט בכל מטר קיים פאב. נראה לנו כמו מקום טוב לתת בו פיניש, והיי, אם היינו יודעים שככה כיף - גם את המלון הראשון שלנו בפראג היינו סוגרים בז'יז'קוב.
מחיר: 126 ₪ ללילה, כולל ארוחת בוקר.

שוב מצטיידים בחופשי-יומי לטובת תחבורה חופשית, ₪18/110CZK לאדם. יוצאים להסתובב קצת בעיר, עוצרים לארוחת צהריים מוקדמת בסניף של Loving Hut, רשת בינלאומית מצויינת של מסעדות טבעוניות, מופעלת על ידי זכיינים, אז יש סניפים טובים יותר ויש טובים פחות. אנחנו אוכלים שניצל טבעוני עם תוספות ₪19.3/118CZK, נודלס אטריות אורז עם חתיכות סויה מושרות במרינדה, מוקפץ על הווק ₪19.3/118CZK, רול סושי טבעוני ₪16/98CZK, בקבוק בירה אורגנית ₪5.7/35CZK, מיץ טבעי ₪9/55CZK, סה"כ לארוחה זוגית משוגעת: ₪69/424CZK. לינק לאתר הצ'כי של הרשת (הם מתפרשים על כמה יבשות...) לחצו כאן.

פראג | יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

ממשיכים להסתובב בעיר, מתחממים עם קפה של סטארבקס, ₪36/220CZK, נוסעים בחזרה לרובע ז'יז'קוב, מתפנקים על שני נתחים משוגעים של אננס טרי בחנות שכונתית, בחיי שזה אננס מגן עדן, ₪8/49CZK. בישראל תמונה של אננס טרי עולה יותר. במלון, כשאנחנו קולטים שבעצם לא יצאנו עדיין לפאב הגון בטיול הזה! מחליטים שהערב זה קורה! כמה דפדופים מצידי ואני מתאפס על Bukowski's Bar, כאן בז'יז'קוב, כמובן, ממרחק הליכה מהמלון.

מתקלחים ומתרעננים, הולכים אל הפאב, מתיישבים, אוקיי, בחרנו טוב. עיצוב אינטימי ואפלולי משהו, הרבה מהתאורה כאן מגיעה מנרות שתקועים בכל מקום, על השולחנות, על המדפים, בתוך כוכים בקירות. להמחשת האווירה, הנה 2 תמונות מתוך עמוד הפייסבוק של הפאב:



למרות שהפאב קיבל ביקורות מעולות בינלאומיות, יוצא שאנחנו לא רואים תיירים, שזה כיף, להיטמע בתוך המקומיים, כולם נראים צ'כיים, איזה כיף שהשארתי ת'מצלמה במלון, לא רוצה לצאת הטמבל כאן עם מצלמת רפלקס בולטת. אני משתיק את הסמארטפון, כשבדיוק פייסבוק שואל אותי, רגע לפני כיבוי המסך, "על מה אתה חושב?"

על מה אני חושב, פייסבוק? אני חושב על זה שזה באמת נחמד שחצי ליטר של בירה איכותית יכול לעלות לך כאן 6 שקלים. ושזה באמת מבאס שעל אותה בירה בדיוק, באותה הכמות בדיוק, אשלם 36 ₪ בישראל.

אבל זוז, פייסבוק, כי בתכל'ס אני חושב עכשיו על התלתל של קרן, שיושבת כאן לצידי, בפאב החשוך הזה, כשהנרות שעל הקיר והשולחנות כאן, מהווים את התאורה העיקרית לפאב כולו, האורות, המרצדים ממילא, מנצנצים בעיניה וזה, איך אנסח:

מנשים.

במהלך הערב היו כאן 3 בירות, והיו כאן 2 מנות של וויסקי (לא צ'ייסרים 30 מ"ל, מנות יפות של לפחות 60 מ"ל), היה כאן כוס יין, חשבון בבקשה: ₪52.3/320CZK. אתם מבינים למה אני מתכוון?

משאירים טיפ יפה בפאב, מתנדנדים בבטחה אל החדר שלנו במלון, עוד לא בא לנו להירדם, מחר חוזרים, רוצים למשוך עוד קצת. גם תופסת אותנו דודא משוגעת לפיצה, מאוחר בערב. "מותק, ראיתי פיצריה, ממש כאן למטה, לכי תדעי, אולי הוא יפתיע...", אני אומר למתוקה שאיתי.

היא מהנהנת בהסכמה, אני יורד אליו, פיצריה שכונתית, עם יותר מ-50 סוגי פיצה בתפריט הרשמי! הבנאדם לא יודע מה זה טבעוני. אני מנסה להסביר לו, באנגלית הכמעט משותפת בינינו, על "נו צ'יז", על "נו פאקינג אגס אין דה פאקינג בצק". אם לשפוט על פי המבטא, הוא איפשהו בין איראני לטורקי. הוא משתדל, מקסים אמיתי, אין לו ביצים בבצק, אפשר להתקדם מכאן. מצביע לי על כל תוספת ותוספת, לקבל את האישור שלי שזה סבבה. הוא לא מוכן לקחת אקסטרה על התוספות, כי ויתרתי על הגבינה, כמובן. זה יוצא רק ₪20.40/125CZK על פוקאצ'ה משפחתית ענקית, עם 4 תוספות לפחות, על כל הפוקאצ'ה...

עולה לחדר עם המגש, קרן ואני טורפים את הדבר הזה, טעים כל-כך, לא מבינים מה זה המאנץ' הזה שאחז בנו ככה ומאיפה החוצפה שלנו לרצות עוד אחת!

אני לא צוחק איתכם, אני יורד אליו שוב.

הוא כן צוחק, הוא מעמיס לי שוב. ₪20.40/125CZK

אני כבר בדה-ז'וו משוגע, כשאני עולה שוב, תוהה למה לעזאזל יש ריח של פיצה במעלית עוד לפני שנכנסתי אליה, עד שאני מפנים שזה אני, מהמגש הקודם, שהתרחש לפני כמה דקות בלבד... אני באמת מברך את האיראני/טורקי הזה, על שפתח לנו את הדלת, הקיבה, הצורה, על המינימום כסף, על המקסימום טעם, על השירות מאדם אל אדם.

אנחנו נרדמים לבסוף, גמורים מעוד יום צ'כי עמוס בהרבה טוב. לא יהיה לנו מחר האנגאובר. לא יהיה לנו מחר האנגאובר. לא יהיה לנו מחר האנגאובר. לא יהיה לנו מחר האנגאובר. לא יהיה לנו מחר האנגאובר. לא יהיה לנו מחר האנגאובר. לא יהיה לנו מחר האנגאובר. לא יהיה לנו מחר האנגאובר. לא יהיה לנו מחר האנגאובר. לא יהיה לנו מחר האנגאובר.

למחרת לא היה לנו האנגאובר.

יום 5 - פראג
מתעוררים, בטוב. ללא שעון, אך עם זאת - לפני שעת פתיחת חדר האוכל של המלון. אנחנו מחליטים שלא להתעצל, אלא לקום ולהתקלח, להתלבש, לארוז, להשאיר את התיק הגדול במלון ולצאת לחקור את השכונה, את ז'יז'קוב, להבין איפה לעזאזל גרנו הלילה...

פראג | יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

מגלים שכונה מיוחדת, היא כאילו סוג של "דרום העיר" במונחים ישראליים, אבל לא באמת. יש לה את הקסם שלה, את השקט, את הגרפיטי המוזנח על הבניינים הישנים, לא יודע איך לנסח את זה, אפילו ההזנחה איכשהו נסלחת, כי היא פשוט יפה בכל מצב.

נושמים את האוויר הקר והנקי, מקליקים ומתלהבים, עד שמחליטים לחזור לאיטנו למלון, לארוחת בוקר, כלולה במחיר.

לאחר ארוחת הבוקר משאירים בחדר שמירת חפצים במלון את התיק הגדול, זה שירות שכיף לקבל, על אף שכבר ביצענו צ'ק-אאוט, הם ישמרו לנו על התיק בחדר נעול, ללא תוספת עלות, סתם כדי שנוכל לחרוש את העיר ביום שלפנינו, ללא מטען חורג. זה ראוי לציון, כשירות משלים. הם יוצאים כאן חמודים של ממש.

נוסעים בחשמלית 4 תחנות בלבד אל כיכר ואצלב. יוצאים, מתכוונים להשלים מראות שלא הספקנו ביום הראשון שלנו כאן, כשהפעם אנו לוקחים כיווני הליכה נוספים וסופגים אלינו כמה שאפשר מעיר היפה והמיוחדת הזאת.

פראג | יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

פראג | יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

הפעם אנו שמים פעמינו לעבר גבעת פטז'ין, אליה לא הגענו ביום הראשון שלנו כאן. טיפוס רגלי כייפי ויפהפה, דרך שבילים מטופחים ועצים כתומים של שלכת ומקבלים תצפית יפה על העיר.

פראג | יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

לאחר שאנו מבלים מעט בראש הגבעה, יורדים מצד אחר של הגבעה, מרשים לעצמנו ללכת לאיבוד במורד השבילים השונים, עד שאנו מגיעים בחזרה לרחובות העיר, לא לפני שאנו עוצרים באנדרטה העוצמתית והמדהימה, הוקמה על ידי הפסל הצ'כי Olbram Zoubek, לזכרם של קורבנות העידן הקומוניסטי, שהחשיך שם את החיים בין השנים 1948-1989.

פראג | יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

נוסעים לארוחת צהריים אחרונה במומנט, שני בורגרים, תוספת ת"א אפוי, 1 כוס יין, 3 בירות ברנרד, שיהיה גם לקחת לארץ בקבוק, להיזכר לרגע...  הכל יחד: ₪90/550CZK.

חוזרים למלון, אוספים את התיק הגדול, נוסעים אל שדה התעופה 5.25/32CZK₪ לאדם, לטיסת לילה בחזרה לארץ נפרדים מצ'כיה, שהיתה מקסימה אלינו. אנו יודעים שעוד נחזור אליה, לגיחות נוספות, לעיירות אליהן עדיין לא הגענו, לכפרים ציוריים אותם עדיין לא חרשנו.

במהלך ההמתנה שלנו בשדה התעופה בפראג, מצטיידים בבקבוק מים+חטיף צ'יפס של Lays, יחד זה ₪8.7/53CZK, יש גם עצירה ב-Costa, קפה אחד ב-₪18.6/114CZK, (יאפ, קרעו אותנו כאן. טוב, שדה תעופה...), תוקף אותי רעב ואני מוצא במתחם המזון בוריטו טבעוני חלומי שמוכרת צעירה ומקסימה, ואגן פרנדלית, מכינה לי במקום, עם גוואקמולי ומיליון תוספות. ₪34/209CZK.

כמו בהלוך, גם בחזור הטיסה כוללת קונקשן בבלגרד. אלוהיי הגרלות שערי הבדיקות הבטחוניות והעלייה למטוס מגרילים הלילה:
שער C1 עבור טיסת JU826 לבירות, לבנון.
שער C2 עבור טיסת JU816 לתל-אביב, ישראל.

זה לא יעזור, יש מבטים שקטים של אלו אל אלו, יצירת קשר עין חפוז ומשם אל הרצפה ואל הקיר, עד שכל אחד ייכנס בדלתו ותסתיים האינטראקציה הכפויה הזו.

רק ששני השערים הם בעצם שתי דלתות זכוכית פשוטות הצמודות זו לזו. כל הנכנסים בשתי הדלתות מוצאים עצמם מתאחדים אל טור אחד לכיוון אותה מכונת שיקוף ובידוק.

יש משהו טוב במבוכה הזאת של עשרות ישראלים ולבנונים מעורבבים בתור: למשך ארבע דקות, אנשים רועשים של שני הצדדים - שקטים.

נתראה בהקדם, צ'כיה מהממת שאת, כבר מתגעגעים!
לצפייה באלבום הצילומים המלא שלי מצ'כיה וברזולוציה גבוהה - לחצו כאן!

חשבון בבקשה:
  • סה"כ טיסות: ₪1,687
  • סה"כ מלונות: ₪558
  • סה"כ תחבורה: ₪235.8
  • סה"כ אוכל ושתייה: ₪929
  • סה"כ כניסה לאתרים בתשלום: ₪32.8
  • הערכת טיפים למלצרים, מטבעות לקבצנים, כניסות לשירותים ציבוריים בתשלום: ₪150
  • סה"כ טיול זוגי, 5 לילות, 5 ימים: ₪3,592.6

הערה: שימו לב שכמעט את כל מה שפורט כאן לפניכם אתם יכולים אפילו להוזיל עוד יותר. אבל איך אנסח את זה, אפילו לתימני בונקר כמוני יש גבול, באתי כדי ליהנות, זה הרעיון של החופשה, שהיא תעבוד בשבילי, לא אני בשבילה.

למי שמתעקש, דוגמאות להוזלות אפשריות אפילו על הזול ממילא שציינתי שיצא לנו:
- אכסניות עם חדרים משותפים או/ו מקלחות ושירותים משותפים ולא פרטיים יעלו לכם אפילו זול יותר, על חשבון הפרטיות שלכם, כמובן. אני פשוט לא מסוגל...
- דירות, במקרים רבים, אך לא תמיד, תהיינה זולות יותר מבתי מלון וגם תקבלו חדרים גדולים יותר בדירות. לא שולל. יש דירות משתלמות.
- קניות בסופר והכנה בדירה/במלון יצמצמו לכם את עלויות המחיה באופן משמעותי. אני לא מתלהב מזה, כי לא באתי לבשל, באתי לאכול. אגב, בירה חצי ליטר בבקבוק עולה בסופר כ-₪2.5, שזה מצחיק עוד יותר מה-₪6 שלוקחים בפאב (ביחס ל-₪10 בסופר בישראל ו-₪35 בפאב בישראל...) אבל מי רוצה לשתות בחדר... תנו לי אווירה.

פראג | יומן מסע | צילום: יגאל גיאת

אפילוג:
עהאממ, עהאממ, רגע, לפני שננחת ונחזור לשגרה, אנחנו מגיעים לחלק התרבות של היומן שלנו. הקהל מתבקש לשבת בבקשה, לכבות טלפונים סלולריים ולהתמסר לסצנת אימה בשחקים. להלן פואמה:

החמגשית.

ויברא האדם קופסת אנשים, וימריא האדם את קופסתו ממדינה למדינה, וירא כי טוב, ויקרא האדם לקופסא מטוס.

ויחשוב האדם, הן אטומה לחלוטין קופסתי וכל ריח אשר אצור כלוא בקופסתי לנצח, ויאמר האדם, הבה ונבצעה ניסויים בבני אדם, וייצור האדם את ארוחות הטיסה המוכנות. ויחמם האדם את מנות הטיסה שוב, למען ייחנקו בו כל יושביו, וירא כי רע, אך לא רע מספיק, ויחמם האדם את מנות הטיסה שוב. ושוב.

וישכן האדם את גושי הריח המחוממים לעייפה בקרבן של חמגשיות מצחינות, ותחלק הדא הדיילת את מלבני הג'יפה אל בני האדם היושבים במטוס, ותחייך אל הפראיירים, ותאחל להם בתיאבון. ויטחנו.

ויודה האדם מקרב ליבו להדא הדיילת, וינצץ בעיניו לעבר החמגשית, ויהפוך בן האדם את החמגשית המג'ויפת למרכז עולמו. וילקקו בני האדם בתאווה את פינות החמגשית, ויבקשו עוד מהחרא החרא הזה. ויידבקו ניחוחות מנות המטוסים אל המטוסים, ויוציאו אותם מכלל שימוש. וירא האדם כי לא טוב, ויחבר האדם את הוונטה הנסתרת. ויפעל האדם את הוונטה הנסתרת, למען לא ימותו כל האנשים, היושבים בקופסת האנשים, אשר אכלו את הג'יפה החמגשית, אשר בושלה על ידי אנשים, עבור אנשים.

ויינשא ריח מנות המטוסים, על כנפי הוונטה הנסתרת, ויישאב הריח אל מחוץ למטוס, ויעלף ריח מנות המטוסים וישמד להקות ציפורים נודדות, אשר ביקשו לנשום אוויר צח, אשר לא ברא האדם, ותנשומנה הציפורים את ריח מנות המטוסים. ותיכחדנה.

מוזמנים לשתף:


תגובות: