אוקיי, אני לא לגמרי יודע איך להעביר אליכם את התחושה של מה שעשיתי כאן, אז ברשותכם, על אף שזה ממש לא ראוי ולא צנוע ואני מתנצל על כך וזה ממש מביך אותי להקליד ככה על דברים שאני עושה, למרות זאת, אתגבר על כך ומיד אקליד משפט מפוצץ בפאסון, אך עובדתי, על הלזניה שלי, למרות שמי שהכין אותה הוא אני וכבר נאמר לא פעם במקורות שאין הנחתום מעיד על לזנייתו, אבל צ'מעו: תכל'ס? זו לא רק הלזניה הטעימה ביותר שהכנתי, זאת פאקינג הלזניה הטעימה ביותר שאכלתי בחיי! כולל לפני הטבעונות.
זהו, הוצאתי את זה. פאק, זו הרגשה לגמרי נוראית לדבר ככה על משהו שאתה עושה טוב. פשוט גועל נפש. איפה הצניעות שלך, איפה, ס'אמק עם עובדות החיים האלו, שמעמידות אותך לפעמים במצבים ממש מביכים, כמו להודות בכך שמי שהכין לך את הלזניה הטעימה ביותר שאכלת בימי חייך הוא אתה. טוב, די! אכלת ת'ראש! זה לא טבעוני לאכול ת'ראש, יש בו מוח! עוד פעם אתה עף על עצמך? יש'ך מוח, לך?! עעההאא!!! אתה מוכן לגשת כבר למתכון?! סבבה, אבל רגע, מכור להם את הלזניה, תן פרומו מאמ;לק, שידעו אם בכלל שווה להם להמשיך לקרוא:
לזניה ירוקה טבעונית, מוקרמת בשמנת סויה, בצל, שום ובזיליקום ריחני, ממולאת בעלי תרד ניו-זילנדי, פטריות שמפיניון, פטריות שי-מג'י, כולם מטוגנים קלות בתיבול בהרט, כשבין כל שכבות דפי הלזניה מבעבעת לה מוצרלה טבעונית מצויינת, לא, הלזניה הזאת היא פאקינג שירה, צריך לקשט את המתכון עם ניקוד או משהו. טוֹב, יִגְאָל, יָא חֲפַרְפֶּרֶת, רֶגַע, חֲפַרְפֶּרֶת זוֹ לֹא נְקֵבָה? אֵיךְ אוֹמְרִים חֲפַרְפֶּרֶת זָכַר? חֲפַרְפַּר? עֲצֹר! חָלָאס! עעההאא!!!
מצרכים: (אני בדירה עם טוסטר אובן קטן, אז אצלי זה התפרס על 2 תבניות קטנות. אם יש לכם תנור נורמלי, אז אנחנו מדברים על תבנית אחת בינונית/גדולה)
- 1 חבילת דפי פסטה ללזניה
- 1 חבילת גבינת מוצרלה טבעונית, 300 גרם, השתמשתי בזו של "משומשו", 18% שומן, נהדרת לטעמי.
מצרכים לרוטב:
- 3 יח' קרם סויה לבישול ולאפייה (600 מ"ל סה"כ)
- 3 בצלים בינוניים (כ-400 גרם סה"כ), מקולפים וחתוכים, לא משנה אם רצועות או קוביות
- 1 ראש שום, מקולף ומופרד לשיניים חצויות
- 1 צרור בזיליקום טרי
- 3 כפות שמן זית
- 1/2 כוס מים
- מלח
- פלפל שחור
מצרכים למילוי:
- 1 בצל בינוני (כ-100 גרם), מקולף וחתוך לרצועות דקות
- 2 קופסאות פטריות שמפיניון חתוכות, או סלסלת פטריות שמפיניון טריות חתוכות
- 2 קופסאות פטריות שימג'י, חום ולבן, מופרדות מבסיס הגידול שלהן
- 1 חבילת תרד ניו-זילנדי (גם תרד רגיל יעבוד כאן, אם כי הניו-זילני הוא בשרני יותר ולכן שורד יותר את התהליך. לטעמי הוא גם טעים יותר מהרגיל...)
- 3 כפות שמן זית
- כפית גדושה אבקת שום
- תערובת בהרט
אופן ההכנה:
רוטב:
1. במחבת גדולה מחממים את שמן הזית, מוסיפים את הבצל והשום ומטגנים עד להזהבה חלקית.
2. יוצקים אל המחבת את קרם הסויה, מוסיפים מלח ופלפל, מערבבים היטב, מוסיפים את צרור הבזיליקום, מערבבים שום, מנמיכים את האש ומבשלים במשך כ-5-7 דקות, מכוסה.
3. מעבירים את הרוטב אל בלנדר/מעבד מזון, מוסיפים את 1/2 כוס המים וטוחנים לרוטב דק.
מילוי:
4. במחבת גדולה או סיר מחממים את שמן הזית, מוסיפים את הבצל ומטגנים על אש גבוהה במשך כדקה.
5. מוסיפים למחבת את פטריות השמפיניון והשי-מג'י, מערבבים היטב, ממשיכים לטגן על אש גבוהה עד שמתחיל תהליך הפרשת הנוזלים של הפטריות והטיגון הופך להיות בעצם בישול.
6. זה הזמן לתבל בתערובת בהרט (שבדרך כלל שמורה למאכלים "בשריים", אבל מבטיח לכם, זה יעשה לכם כאן פלא בהמשך, בהצלבה עם המוצרלה וקרם הסויה, אז אל תתקמצנו, תנו לבהרט להיות נוכח...), אבקת שום, מלח, מערבבים היטב.
7. עכשיו, כשמפלס המחבת/הסיר צנח קצת, אפשר להוסיף את התרד, לערבב היטב ולהנמיך את האש. אל דאגה מהגובה, התרד עוד דקה צונח לגמרי.
8. אל תבשלו עד לצמצום הנוזלים לגמרי, כי ממילא יש לנו כאן עוד רגע דפי פסטה שתיינים שישמחו לקבל את הציר המשובח שנוצר לכם שם.
סידור התבנית:
9. סדרו איך שבא לכם את 4 הקומות של הלזניה. הנה דוגמה לא מחייבת, אך "הגיונית" ומגוונת לטובת ביס מושלם: שכבה דקה של רוטב בתחתית התבנית >> דפי פסטה >> מילוי >> קצת מוצרלה >> דפי פסטה >> רוטב >> מילוי >> דפי פסטה >> רוטב >> מילוי >> קצת מוצרלה >> דפי פסטה >> רוטב >> הרבה מוצרלה.
10. מכסים את התבנית (פיירקס או רדיד אלומיניום), כדי שלא נאדה את הנוזלים או נשרוף את המוצרלה לפני הזמן, מכניסים לתנור בחום בינוני/גבוה, למשך כ-25-30 דקות.
11. הלזניה מוכנה כשדפי הפסטה סופגים מספיק נוזלים ומתרככים לגמרי. מסירים את הכיסוי ומחזירים אל התנור לחריכה אחרונה של המוצרלה מלמעלה וצמצום הנוזלים הנותרים בתבנית, מוציאים מהתנור ומניחים לכור האטומי הזה להצטנן מעט.
12. כמו בכל פשטידה (וכן, כשאתם חושבים על זה, לזניה היא בסופו של דבר סוג של פשטידה...), העסק הזה אפילו טעים יותר לאחר לילה במקרר והגשה בחימום שני. אני יודע שיתכן שאני בדעת מיעוט לגבי העניין הזה, אבל תהליך הכנת פשטידות, לזניות (וגם עוגות גבינה וכד') ממשיך הרבה אחרי היציאה מהתנור. מיליון מרכיבים שיושבים להם לילה יחד במקרר, מבצעים היכרות אמיצה בחושך הגדול ומתמזגים לטעם חדש ומושלם. נסו אותי, קחו לכם חתיכה מהלזניה שעכשיו הוצאתם מהתנור, וקחו עוד אחת מחר (אם תצליחו להשאיר לכם חתיכה למחר...), דאממ, איזה מחר מחכה לכם מחר...
13. היא מושלמת לאירוח, הלזניה הזאת, אבל אל תהססו להכין אותה לעצמכם ולארח אתכם, אתם תשאירו לעצמכם טיפ פסיכי. בהצלחה ובתיאבון!
