קרן שלי נתקלה במתכון ממש מעולה של אורי שביט המופלאה, היא התאהבה והביאה את המנה הזו לידיעתי.
וואי... מותק שלי צודקת, זו מנה משגעת ומאוד (מאוד!) טעימה. הביצוע כאן הוא משותף של קרן ושלי ולמעט מספר שינויים שהתאימו לנו - זהו בעצם רימייק.
למתכון המקורי המעולה של אורי שביט - לחצו כאן!
אז מה יש לנו כאן:
נתחי חלבון סויה, תפוחי אדמה, בטטות, בצלים, גזרים, ארטישוק ירושלמי, פלפל צ'ילי טרי. כל אלו מושרים ומבושלים ביין אדום ותבלינים נהדרים, שנספגים ומצטמצמים מושלם אל תוך חומרי הגלם.
התוצאה? מנה פשוט משגעת, סלאש רומן אסור, סלאש נחמה מותרת, סלאש כנות יפה, טעימה ומנחמת כל-כך בתוך צלחת, עם מנעד טעמים ששולח אל מחוזות חופשיים ונעימים נעימים...
שוב רספקט לאורי שביט על מתכון מעולה, שלגמרי עשה לנו את השולחן כאן, בדואט אינטימי שלנו, ועוד לצד בקבוק יין שיראז, 2013, בסגר ראש השנה של 2020, יאפ... איך חנוך לוין כתב בזמנו ב"לונדון" של חוה אלברשטיין? "כך שהייאוש נעשה יותר נוח..."
מצרכים: (קשה לי לספור במדוייק את מספר המנות, מדובר בסיר משפחתי שכזה, מלא בכל טוב...)
לבישול הראשוני של נתחי הסויה:
- 130 גרם נתחי חלבון סויה (משקל מוצר יבש, זה יוצא כ-10 יחידות)
- 1 כף פפריקה מעושנת
- 1 כף תערובת תבלינים לבשר (בתכל'ס? אין כאן נוסחה אחידה. לכל חנות תבלינים התערובת המובחרת שלה. אני רכשתי כאן תערובת מטריפה בחנות המעולה "מוסא - בית טבע" באריאל, שמכילה לפחות 10-12 מרכיבים שונים, שיחד משדרגים כל נתח, קרניסטי או טבעוני. אם אין לכם תערובת ממוקדת תוכן, לכו על איזשהו שילוב בסגנון פפריקה מתוקה, פלפל שחור גרוס, אבקת פטריות, בצל מיובש, כמון, טיפונת מוסקט וכל מה שלדעתכם וטעמכם בונה מנעד טוב ל"בשר")
- 1/2 כפית מלח
להשריית נתחי הסויה:
- 1 בקבוק יין אדום
- 1 ראש שום, מקולף ומופרד לשיניים
- 2-3 כפות שמן זית
- 1 כפית גדושה פפריקה מעושנת
- 1 כפית גדושה תערובת תבלינים לבשר (או הסוגריים שנתתי בסעיף הבישול הראשוני)
- 4-5 עלי דפנה
לסגירת נתחי הסויה:
- 1-2 כפות שמן זית
- 100 גרם רסק עגבניות
לקדירה:
- 2 בצלים סגולים או לבנים גדולים, מקולפים וחתוכים לפלחים גסים
- 2 תפוחי אדמה בינוניים, בקליפתם, חתוכים לפלחים גסים
- 3 גזרים בינוניים, בקליפתם, פרוסים גס
- 1 בטטה גדולה (או 2 בינוניות), בקליפתה, חתוכה לפלחים גסים
- 3-4 חתיכות של ארטישוק ירושלמי. ראו, אל תוותרו על המתכון אם לא מצאתם, אוקיי? אבל כן, הארטישוק הזה מוסיף לאלל'ה, ארטישוק ירושלמי הוא כמו תפוח אדמה שלקח משהו טוב...
- 1 פלפל צ'ילי טרי, פרוס
- 1 כף פפריקה מעושנת
- 1 כף גדושה תערובת תבלינים לבשר
אופן ההכנה:
1. מתחילים בשחזור נתחי הסויה: מרתיחים מים אל סיר על אש גבוהה, מוסיפים את כף הפפריקה המעושנת + כף תערובת התבלינים שבחרתם + המלח, מערבבים, מוסיפים את נתחי הסויה, מבשלים מכוסה חלקית, עד לריכוך הנתחים, זה משהו כמו 20 דקות. מסירים מהאש, מסננים מנוזלים ושמים בינתיים בצד, שיתקררו קצת.
2. לאחר שהנתחים מתקררים מעט שווה לסחוט אותם היטב מנוזלים, אבל לסחוט באופן ששומר עליהם ולא מועך או מפרק אותם. השיטות המומלצות - להניח את הנתחים על מסננת, להניח מעל הנתחים צלחת שטוחה ולהפעיל לחץ מתון מעל הצלחת, לטובת ניקוז הנוזלים מלמטה. שיטה נוספת היא פשוט בכפות הידיים, למחוץ בעדינות כל נתח בנפרד, בין כפות הידיים, הנוזלים יתנקזו מבין אצבעותיכם.
3. מכינים את המרינדה המטורפת להשריית הנתחים: יוצקים כוס וחצי יין אל תוך קערה או נקיה או קופסת אחסון אוכל, שמן הזית, הפפריקה המעושנת, תערובת התבלינים, מערבבים היטב, מכניסים את הנתחים, דוחפים בין הנתחים את שיני השום ואת עלי הדפנה. במידה שנותר גובה בקערה/קופסה, יוצקים עוד קצת יין פנימה, מכסים היטב, מכניסים למקרר לארבע או חמש שעות.
4. מוציאים מהמקרר, תגלו שהנתחים שתו היטב את היין והתבלינים ונעשו סגולים ובתכל'ס נראים נתחי בשר סיביים בקטע אחר...
5. ל"סגירת" הנתחים: מחממים במחבת/פלנצ'ה קצת שמן, מוסיפים 100 גרם רסק עגבניות ומערבבים אותו עם השמן על המחבת. מיד מוסיפים את הנתחים, "משחקים" איתם על הרסק משני הכיוונים, נותנים לעסק להיצרב יפה משני הכיוונים, מורידים מהאש.
6. לבישול הירקות: מעבירים אל סיר את כל נוזלי המרינדה, מוסיפים גם את היין שנשאר בבקבוק (אם נשאר בכלל, יא שובבים...) מכניסים פנימה את כל הירקות החתוכים גס וגם את התבלינים, במידת הצורך מוסיפים גם קצת מים רותחים. מכסים ומבשלים עד לריכוך הירקות, לא חובה ריכוך מוחלט ממש, אבל כן, שיתרככו.
7. מסירים מהאש, מצרפים אל התבשיל את נתחי הסויה, מכסים ומכניסים לתנור בחום נמוך/בינוני, למשך כשעתיים. זהו, מוציאים מהתנור ומגישים חם, זה אחד הסירים המנחמים, עם כל השורשים הטעימים והנימוחים, לצד נתחים בשרניים שמפוצצים במיצים של יין ותבלינים, נהנינו כאן מכל ביס ואפילו קצת שמחנו על הסגר פתאום, שיישאר יותר בשביל שנינו...
